האביב ממש פה, הכל פורח וזורח, ליל הסדר כבר שבוע הבא ורובינו גם נצא למספר ימים של חופשה. החופשה פעמים רבות היא סיבה לחופשה גם בראש. חופש מסדר יום וחופש לאכול מה "שבא לנו". האם זה הדבר הנכון לעשות? לשחרר ולא לחשוב כל הזמן מה לאכול? כמה לאכול ואפילו מתי לאכול?
מטופלות רבות שואלות אותי האם קיים קשר בין רגישות ללקטוז ואולי אף לגלוטן לבין התסמונת? גם אני התחלתי להרהר בשאלה זו בעיקר לאור ריבוי הבנות שמגיעות אלי שמספרות על רגישות ללקטוז.
נשים רבות עם שחלות פוליציסטיות חשות לעיתים קרובות חשק למתוק ( Craving). מתוק על הבוקר עם הקפה, מתוק אחרי ארוחה, מתוק אחר הצהריים, מתוק בלילה ואם יוצא אז גם אצל חברה. הקיצר, הרצון למתוק לא נגמר. עם הרצון למתוק מגיעה כמובן גם ההשמנה. מה גורם לחשק העז למתוק? איך אפשר להתגבר עליו והאם הוא יותר…
חנוכה בפתח והרי לכן הוא עוד פיתוי קטן – גדול בים הפיתויים שאנו מתמודדות איתו יום יום. פיתויים הן התמודדות יום יומית שגורמת לנו לתחושות רבות חיוביות ושליליות: תסכולים, רגשות אשם וגם תחושת הצלחה ושליטה עצמית. במטרה להבין את הדחף למתוק ואת הדרך להתמודד איתו, פעמים רבות שואלים אותי: האם בנות עם שחלות פוליציסטיות יותר נוטות…
שנה חדשה באה עלינו לטובה. שנה חדשה זה זמן מצויין לחשבון נפש, להחלטות, לשינויים. לא כאלה שישכחו ברגע שיגמרו החגים אלא כאלה שנוכל להסתכל אחורה ולהגיד בגאווה: "השנה עשיתי שינוי".
ד. בת 17 הולכת לרופא נשים עם אמה המודאגת עקב מחזור לא סדיר שמופיעה אחת ל 3-4 חודשים. רופא הנשים רואה למולו מתבגרת עם עודף משקל, השמנה באזור הבטן שסובלת גם משיעור יתר באזור הטבור ומטה וכן מעט בפנים. הוא רושם לה גלולות להסדרת המחזור ומסביר שהגלולות יעזרו לה גם עם שיעור היתר.
חזרת כרגע מרופא הנשים, המומה ומבולבלת. הגעת אליו אחרי שראית שהמחזור לא סדיר. הוא לא מגיע כל חודש כמו שצריך להיות. בהתחלה זה לא מפריע לך , אולי אפילו מתאים. אבל אז את מבינה שהמצב לא באמת יכול להמשיך ככה ואולי כדאי ללכת להבדק
אכילת בשר ביום העצמאות הוא מנהג משנות ה- 70 של המאה ה- 20. הכוונה במנהג זה היא לצאת אל הטבע בישראל ולחגוג את הארציות והישראליות. נהוג לאכול דווקא בשר, עקב מנהג החגיגה והשימחה ביום זה בדרך של אכילת סעודה גדולה ובכללה, בשר. מה כל זה קשור לשחלות פוליציסטיות? בהחלט קשור.
החג כבר ממש פה ואנחנו בעיצומן של ההכנות לליל הסדר שיתקיים מחר. קצת בדומה לבני ישראל שיצאו ממצרים בחיפזון, נצא אנחנו מביתנו (חלקינו לפחות) חפופי שיער וחגיגיים לעבר ארוחת החג. פסח הוא חג לא פשוט למי ששומר על תזונה טובה ובריאה, ולדעתי בעיקר לנשים עם שחלות פוליציסטית שמנסות להמנע כמה שניתן מתפוחי אדמה, פיתויים וקמח לבן.
רבות מאיתנו אוהבות לשתות אלכוהול. אני משערת שיין אדום לא מונח על שולחנכן מידי צהריים כמו אצל ידידנו הצרפתים, ואינכן הולכות לפאב השכונתי מידי אחה"צ וחוזרות הביתה שיכורות קלות כמו האנגלים, אבל הישראליות בהחלט נוהגות לשתות ביציאות של סופי שבוע, בחגים, ובסתם יציאה עם חברים.